{ "language": "he", "title": "Jerusalem Talmud Challah", "versionSource": "https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH001936038/NLI", "versionTitle": "Venice Edition", "status": "locked", "actualLanguage": "he", "languageFamilyName": "hebrew", "isBaseText": true, "isSource": true, "isPrimary": true, "direction": "rtl", "heTitle": "תלמוד ירושלמי חלה", "categories": [ "Talmud", "Yerushalmi", "Seder Zeraim" ], "text": [ [ [ "חמשה דברים חייבין בחלה החיטים והשעורין והכוסמין ושיבולת שועל והשיפון הרי אלו חייבין בחלה ומצטרפין זה עם זה ואסורין בחדש מלפני הפסח ומלקצור מלפני העומר ואם השרישו קודם לעומר העומר מתירן ואם לאו אסורין עד שיבוא העומר הבא", "חמשה דברים חייבין בחלה כו' כתיב והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה' יכול יהו כל הדברים חייבין בחלה תלמוד לומר מלחם ולא כל לחם אם מלחם ולא כל לחם אין לי אלא חיטין ושעורין בלבד כוסמין שיבולת שועל ושיפון מניין תלמוד לומר ראשית עריסותיכם ריבה וריבה הכל ר' יוסי בשם ר' שמעון תני רבי ישמעאל כן", "רבי יונה רבי זעירא רבי שמעון בן לקיש בשם רבי ישמעאל אמר רבי מנא אזלית לקיסרין ושמעית רבי אחווה ורבי זעירא ואבא הוה אמר ליה בשם רבי ישמעאל אומר נאמר לחם בפסח ונאמר לחם בחלה מה לחם שנאמר בפסח דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ אף לחם שנאמר בחלה דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ ובדקו ומצאו שאין לך בא לידי מצה וחמץ אלא חמשת המינין בלבד ושאר כל הדברים אינן באין לידי מצה וחמץ אלא לידי סירחון", "תני אמר רבי יוחנן בן נורי קרמית חייבת בחלה רבי יוחנן בן נורי אמר באה היא לידי מצה וחמץ ורבנין אמרין אינה באה לידי מצה וחמץ ויבדקוה על עיקר בדיקותה הם חולקין ר' יוחנן בן נורי אמר בדקוה ומצאוה שהיא באה לידי מצה וחמץ ורבנין אמ' בדקוה ולא מצאו אותו שהיא באה לידי מצה וחמץ", "תמן תנינן תפוח שריסקו ונתנו לתוך עיסה וחימיצה הרי זו אסור' תני רבי יוסי אומר מותר רבי אחא רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה מפליגין במחמץ במימיו אבל במחמץ בגופו דברי הכל מותר רבי יוסי כדעתיה דו אמר תמן אין תבשילו תבשיל ברור וכן הוא אומר הכא אין חימוצו חימוץ ברור", "וכמא דאת אמר אין לך בא לידי מצה וחמץ אלא חמשת המינין בלבד ודכוות' אין לך מגרר עם כולן אלא חטים ושעורים בלבד רבי הילא בשם רבי שמעון בן לקיש לא שנינו אלא העושה עיסה מן החטים ומן האורז ואינו נגרר אלא עם החיטין בלבד", "מהו שיהו חייבין על קלי שלו משום חדש אמר רבי זעירה כתיב ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו את שחייבין על לחם שלו משום חדש חייבין על קלי שלו משום חדש את שאין חייבין על לחם שלו משום חדש אין חייבין על קלי שלו משום חדש", "רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא עירב ארבעת קבין בפני עצמן וחימצן וארבעת קבין בפני עצמן ועירבן הרי בשעת חיובן לבא לידי מצה וחמץ אתייא דרבי יונה כרבי ירמיה ודרבי יוסי כרבי זעירא אתייא דרבי יונה כרבי ירמיה כמה דרבי ירמיה אמר עד שיהא קרוי לחם כך רבי יונה אמר עד שיהא קרוי לחם דרבי יוסי כרבי זעירה כמה דרבי זעירה אמר מינו קרוי לחם כן רבי יוסי אמר מינו קרוי לחם אתיא דרבי יוסי כרבי הילא אף על גב דו פליג עלוי", "רבי שמואל בר נחמן שמע כולהן מן אהן קרייא ושם חיט' שורה ושעורה נסמן וכוסמת גבולתו ושם חיטה אלו החטים שורה זו שיבולת שועל ולמה נקרא שמה שורה שהיא עשויה כשורה שעורה אלו השעורים נסמן זה השיפון וכוסמת זה הכוסמין גבולתו לחם עד כאן גבולו של לחם ולמידין מן הקבלה אמר רבי סימון מן מה דכתיב ויסרו למשפט אלהיו יורינו כמי שהוא דבר תורה", "אמר רבי סימון אילין נשייא דאמרן לא ניעול בנינן לכנישתא אין חמי ליה מילף מילף הוא לא עבדין טבאות אלא ויסרו למשפט אלהיו יורינו", "רבי יודה בר פזי בשם רבי יונתן דרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא היא דתני רבי יוחנן ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר יכול תביא מן הכוסמין ושיבולת שועל והשיפון ודין הוא ומה אם החיטים שכשרו לשאר כל המנחות לא כשרו למנחת העומר כוסמין ושיבולת שועל והשיפון שלא כשרו לשאר כל המנחות אינו דין שלא יכשרו למנחת העומר השעורין יוכיחו שלא כשרו לשאר כל המנחות וכשרו למנחת העומר לא אם אמרת בשעורין שמנחת סוטה באה מהן תאמר בכוסמין ושיבולת שועל ושיפון שאין מנחת סוטה באה מהן יצאו החטים מן הכתוב וכוסמין ושיבולת שועל והשיפון מקל וחומר", "אמר רבי יוסי מי סבור סבור רבי יודה בן פזי שמנחת העומר באה מן הכוסמין ושיבולת שועל ושיפון אלו מן דאמר תאנים שחורות עלי שמא אינו מותר בלבנות אלא שחורות אמר לבנות לא אמר והכא שעורה אביב אמ' שיבולת שועל אביב לא אמ'", "כרם כרבנין שלשה מינין הן השיפון מין כוסמין שיבולת שועל מין שעורי' רבנין דקיסרין בעיין מה תנינן חמשה מינין לא חמשה דברים שני דברים מין אחד ושני דברים מין אחד", "תמן תנינן איזהו מין במינו החטים אין מצטרפין עם הכל אלא עם הכוסמין השעורין מצטרפין עם הכל חוץ מן החטי' ר' יוסי אמר ליה סתם ר' יונה בשם ר' יוחנן תמן בנשוך וכאן בבלול תני רבי חייה כן וכולן שבללן תבואה קמחים ובציקות מצטרפות עירס ראשי עיסיות אמר רבי יוסי וההן נשוך לאו כמעורס הוא את אמר אינו מצטרף והכא אינו מצטרף", "מהו שילקו על חלתן דבר תורה רבי יונה בשם שמואל רבי יוסי רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש אין לוקין על חלתן דבר תורה אמר רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בן לקיש כדעתי' דאיתפלגון הפיגול והנותר ששחקן רבי יוחנן אמר לא ביטלו זה את זה ורבי שמעון בן לקיש אמר ביטלו זה את זה אמר רבי יוסי ולא דמיין תמן אמר זה אסור וזה אסור ברם הכא שני דברים רבים על אחד ומבטלין אותו וכבר ביטלו עד שלא נעשה איסור אילו אמר עשה חמש עיסיות מחמשה מינין ועירבו ואמר רבי שמעון בן לקיש אין לוקין על חלתן דבר תורה יאות", "הלל הזקן היה כורך שלשתן כאחת אמר רבי יוחנן חלוקין על הלל הזקן והא רבי יוחנן כרך מצה ומרור כאן בשעת המקדש כאן שלא בשעת המקדש ואפילו תימר כאן וכאן בשעת המקדש שני דברים רבין על אחד ומבטלין אותו רבי יוסי בשם ר' אלעזר כשם שאין האיסורין מבטלין זה את זה כך אין המצות מבטלות זו את זו", "רבי יהושע דרומיא בעי עשה עיסה מחמשת המינין וחזר ועשה חמש עיסיות ממין אחד ועירבו חיטין שבו מהו שיבטלו חיטין שבו ושעורין שבו מהו שיבטלו שעורין שבו אמר רבי חייא בר אדא לא כן אמר רבי יוסי שני דברים רבין על אחד ומבטלין אותו לא צורכה דלא עשה חמש עיסיות מחמשה מינין ועירבן וחזר ועשה חמש עיסיות מחמשה ולא עירבן חיטים שכן מהו שיבטלו חטים שכן ושעורין שכן מהו שיבטלו שעורים שכן", "ואסורין בחדש מלפני הפסח אית תניי תני מלפני הפסח אית תניי תני מלפני העומר מאן דאמר מלפני הפסח מסייע לרבי יוחנן מאן דאמר מלפני העומר מסייע לחזקיה דאמר רבי יונה בשם חזקיה בשעת הקרבן הקרבן מתיר שלא בשעת הקרבן היום מתיר רבי יוסי בשם חזקיה בשעת הקרבן הקרבן מתיר מודי חזקיה שלא בשעת הקרבן היום מתיר רבי יוחנן אמר בין בשעת הקרבן בין שלא בשעת הקרבן היום מתיר", "אמר רבי הילא טעמא דרבי יוחנן עד עצם היום הזה מלמד שהיום מתיר יכול אפילו בשעת הקרבן תלמוד לומר עד הביאכם את קרבן אלהיכם יכול הבאה ממש תלמוד לומר עד עצם היום הזה הא כיצד טול מבנתיים זמן הבאה", "מודי רבי יוחנן באיסור שהוא אסור איסורו מהו רבי ירמיה אמר איסורו דבר תורה רבי יונה ורבי יוסי תריהון אמרין איסורו מדבריהן אמר רבי יוסי מיליהון דרבנין מסייעין לן דתנינן תמן אין מביאין מנחות ובכורים ומנחת בהמה קודם לעומר ואם הביא פסול ואמר רבי יהושע דרומיא רבי יונה רבי אימי בשם רבי יוחנן לא שנו אלא שלשה עשר וארבעה עשר וחמשה עשר הא ששה עשר עבר והביא כשר אין תימר איסורו דבר תורה היא לא שנייא היא שלשה עשר היא ארבעה עשר היא חמשה עשר היא ששה עשר עבר והביא פסול ועוד מן הדא דאמר רבי זעירא על ידי דרב ברבי דעתון דבנוי דר' חייה בר רבה הוא סבר דכוותהון אין תימר איסורו דבר תורה רב בר דעתיה דרבי יוחנן", "והתנינן משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כולו אסור אין תימר איסורו דבר תורה ניחא אין תימר איסורו מדבריהן יש תקנה אחר התקנה אמר רבי יוסי בי רבי בון מפני הרחוקין", "רבי ירמיה בשם רבי חייא בין בשעת הקרבן בין שלא בשעת הקרבן היום מתיר אמר רבי הונא מתניתא דחזקיה פליגא עלוי עד עצם היום הזה מלמד שהיום מתיר יכול אפילו בשעת הקרבן תלמוד לומר עד הביאכם את קרבן אלהיכם והתנינן משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן שיהא יום הנף כולו אסור אמר רבי יונה איתתבת קומי רבי ירמיה ואמר אין יסבור רבי חזקיה כרבי יודה /דרבי יודה/ אמר והלא מן התורה אסור", "תמן חשין לצומא רבא תרין יומין אמר לון רב חסדא למה אתם מכניסין עצמכם למספק הזה המרובה חזקה שאין בית דין מתעצלין בר אבוי דרבי שמואל בר רב יצחק חש על גרמיה וצם תרין יומין אפסק ברובה ודמך", "אם השרישו קודם לעומר העומר מתיר רבי יונה אמר קודם להבאה רבי יוסי אומר קודם לקצירה אמר רבי יונה הבאה מתרת להבאה קצירה מתרת לקצירה אמר רבי יוסי קצירה מתרת הבאה וקצירה לפום כן רבי יוסי חווי בה קצר לרבים ונטמא חזר היחיד לאיסורו", "רבי יונה אמר קודם לקצירה רבי יוסי אמר קודם להבאה אמר ר' יונה מילתיה דכהנא מסייעא לי דכהנא אמר ואם תקריב מנחת בכורים לה' זו ביכירה האחרת לא ביכירה הגע עצמך אפילו עשבים אפי' השרשה העומר בא ומתיר ולא קודם לקצירה אנן קיימין ועוד מן הדא דתני המנכש בשלשה עשר ונתלש הקלח בידו הרי זה שותלו במקום הטינא אבל לא במקום הגריד הרי יש כאן שלשה עשר וארבעה עשר וחמשה עשר ומקצת היום ככולו", "אמר רבי יוסי מילתיה דרבי אבינא מסייעא לי דאמר רבי אבינא תיפתר כהדא מתניתא במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה בארבעה עשר אבל במקו' שנהגו לעשות מלאכה בארבעה עשר לא בתלוש שמא במחובר אשכח תני מקום שנהגו לעשות מלאכה בתלוש עושין אפילו במחובר", "ואם לא אסורין עד שיביא עומר הבא רבי לעזר שאל מהו שיביא העומר מהן איפשר לומר חדש וישן אין תורמין ומעשרין מזה על זה ואת אמר הכן אתיבון הרי שאר המינין הרי הן תלויין בעומר ואין העומר בא מהן לא אם אמרת בשאר המינין שלא כשרו למנחת העומר תאמר בשעורין שכשרו למנחת העומר חברייא בשם רבי לעזר ראשית קצירך ולא סוף קצירך רבי זעירה בשם רבי לעזר ביכורין אין אילו ביכורין מה נפק מביניהון עבר והביא על דעתהון דחבריא פסול על דעתיה דרבי זירא כשר דברי חכמים רבי יוסי בי רבי בון רבי חייה בשם רבין בר חייה והן שהביאו שליש לפני ראש השנה אבל הביאו שליש לאח' ראש השנה העומר בא מהן" ], [ "האוכל מהן כזית מצה בפסח יצא ידי חובתו כזית חמץ חייב בהיכרת נתערב אחד מהן בכל המינין הרי זה עובר בפסח הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בהן דברי רבי מאיר וחכמים אומרים הנודר מן הדגן אינו אסור אלא מהן וחייבין בחלה ובמעשרות", "הלכה ב' אמר רבי יעקב בר זבדי זאת אומרת שלוקין על חלתן דבר תורה רבי ירמיה בשם רבי חייה בר ווא תיפתר שאכל כזית מזה וכזית מזה אמר רבי יוסי אפילו תימר כזית מכולהן שנייא היא שכולהן לשם חמץ מחלפה שיטתיה דרבי יוסי תמן הוא אמר שני דברים רבין על אחד ומבטלין אותו והכא הוא אמר הכין אמר רבי יוסי בי רבי בון כיני מתניתא אי כזית מזה וכזית מזה הלכה ג'", "הא הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בכל כרבנן רבי חייה בשם רבי יוחנן כיני מתניתא הנודר מן הדגן אינו אסור אלא מהם מה נן קיימין אם באומר פת תורה מעתה אף האומר תבואה תורה יהא אסור בכל דכתיב ותבואת הכרם אי באומר פת סתם אין לך קרוי פת סתם אלא חיטין ושעורין בלבד אמר רבי יוסה קיימתיה במקום שאוכלין פת כל אין לך קרוי פת סתם אלא חמשת המינין בלבד" ], [ "אלו חייבין בחלה ופטורין מן המעשרות הלקט השכחה והפיאה וההבק' ומעשר ראשון שניטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שנפדו ומותר העומר ותבואה שלא הביאה שליש רבי לעזר אומר תבואה שלא הביאה שליש פטורה מן החלה ד' אלו חייבין במעשרות ופטורין מן החלה האורז והדוחן והפרגין והשומשמין והקטניות ופחות מחמשת רבעים בתבואה הסופגנין והדובשנין והאיסקריטין וחלת המשרת והמדומע פטורין מן החלה", "הלכה ד' רבי הושעיה שאל לכהנא מניין שהן חייבין בחלה ופטורין מן המעשרות אמר ליה לא תימר לי תרימו וכן תרימו חזר ואמר מארבע עשרה מה ארבע עשרה חייבין בחלה ופטורין מן המעשרות אף אילו חייבין בחלה ופטורין מן המעשרו'", "ר' יוחנן בשם ר' ינאי וזה אחד משלשה מקריות שהן מחוורין בתורה ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך מה שיש לך ואין לו את חייב ליתן לו יצא הבקר שידך וידו שוין בו היא לקט היא שכחה היא פיאה היא הבקר", "מעשר ראשון שניטלה תרומתו ומכיון שניטלה תרומתו לאו כחולין הוא תיפתר שהקדימו בשבולין דאמר רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש מעשר ראשון שהקדימו בשיבלין פטור מתרומה גדולה א\"ר יוסי כתיב את כל חלבו את מקדשו ממנו לא חלבו וחלב חבירו אמר רבי יוסי כתיב והרמותם ממנו את תרומת ה' מעשר מן המעשר ולא תרומה ומעשר מן המעשר בשמירח ואחר כך הפריש תרומת מעשר שבו אבל אם הפריש תרומת מעשר ואחר כך מירחו לא בדא כשהפריש ממנו עליו אבל אם הפריש ממקו' אחר עליו לא בדא", "מעשר שני והקדש שנפדו רבי זעירא רבי יוסי רבי חמא בר עוקבא רבי הלל בן חליס מטי בה בשם רבי יודה דמן הדא מעשר שני שהקדימו בשבלין פטור מתרומה גדולה", "רבי יונה בעי כמאן דאמר אינו כנכסיו ברם כמאן דאמר כנכסיו הוא חייב אמר ליה אוף אנא סבר כן הוי מעשר שני הואיל וכל עמא מודיי שהוא כנכסיו חייב הוי פליגא היא מאן דאמר חייב אפי' תרומה שבו חייבת ומאן דאמר פטור אפילו חולין שבו פטורין", "מאן דאמ' חייב עשאו תרומת מעשר על מקום אחר מה את עבד לה בגדיש שנדמע בעיסה שנדמעה רבי יוחנן אמר אנא בעיתה רבי יאשיה אמר אנא בעיתה מה בין גדיש שנדמע לעיסה שנדמעה גדיש שנדמע את אמר חייב עיסה שנדמעה את אמר פטורה רבי תנחומא בשם רבי חונה גדיש שנדמע עד שלא נדמע עבר והפריש ממנו תרומה אינה תרומה עיסה שנדמעה עד שלא נדמעה עבר והפריש ממנה חלה אינה חלה דתנינן תמן המפריש חלתו קמח אינה חלה וגזל ביד כהן", "ומותר העומר מתנית' דלא כר' עקיבה דר' עקיבה מחייב בחלה ובמעשרות", "ותבואה שלא הביאה שליש מה טעמ' דרבנין נאמר לחם בפסח ונאמ' לחם בחלה מה לחם שנאמר בפסח דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ אף לחם שנאמ' בחלה דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ מה טעמא דרבי לעזר כתרומת גורן כן תרימו אותה מה תרומת גורן מפירות שהביאו שליש אף זו מפירות שהביאו שליש ולית לרבי לעזר לחם לחם אשכח תני בשם רבי לעזר אינה חייבת בחלה ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח", "מהו שחייבין על לחם שלו משום חדש אמר רבי יודן כתיב ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו את שחייבין על קלי שלו משום חדש חייבין על לחם שלו משום חדש את שאין חייבין על קלי שלו משום חדש אין חייבין על לחם שלו משום חדש", "אמר רבי זעירא כתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך דבר שהוא נזרע ומצמיח יצא פחות משליש שאם נזרע אינו מצמיח", "פשיטא על דרבנין בההן פחות משליש שאינו נגרר לעניין המעשרות רבי חייה בר יוסף שאל על דעתיה דר' לעזר מהו שיהא נגרר לעניין חלה כעיסת האורז שמואל בר אבא בעי אי זהו חדש וישן שבחלה שתי שדות אחת הביאה שליש ואחת פחות משליש לחלה אחת למעשרות שתים אחת פחות משליש ואחת עשבים לחלה שתים למעשרות אחת אחת הביאה שליש ואחת עשבים בין לחלה בין למעשרות שתים הלכה ה'", "בנתיים מהו רבי יונה בשם רבי שמעון בן לקיש בנתים כבראשונה רבי יוסי בשם רבי שמעון בן לקיש בנתיים כבאחרונה אי זהו בנתיים העושה עיסה מן הטבל חלה חייבת בתרומה ותרומה חייבת בחלה מניין שחלה חייבת בתרומה רבי יצחק בשם רבי שמואל בר מרתא בשם רב חלה תרימו תרומה מחלה תרימו תרומה מניין שהתרומה חייבת בחלה מן קושוי פתרין ההין קרייא מאותה שכתוב בה ראשית תרימו חלה", "הסופגנין טריקטא הדובשנין מלי גאלה והאיסקריטין חליטין דשוק וחלת מסרת חליטין דמיי", "רבי יוחנן אמר טריקטא חייבת בחלה ואומר עליו המוציא לחם מן הארץ ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח רבי שמעון בן לקיש אמר טריקטא אינה חייבת בחלה ואין אומרי' עליו המוציא לחם מן הארץ ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח ר' יוסי אמר תרתיי רבי יוחנן אמ' טריקטא חייבת בחלה ואומר עליה המוציא לחם מן הארץ ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח רבי שמעון בן לקיש אמר טריקטא אינה חייבת בחלה ואין אומר עליה המוציא לחם מן הארץ ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח רבי יוסי אמר חורי רבי יוסי אמר רבי יוחנן כל שהאור מהלך תחתיו חייב בחלה ואומ' עליו המוציא לחם מן הארץ ויוצא בה ידי חובתו בפסח ר\"ש אומר כל שהאור מהלך תחתיו אינו חייב בחלה ואין אומרי' עליו המוציא לחם מן הארץ ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח אמר ליה רבי יוחנן ובלבד על ידי משקה", "מתני' פליגא על רבי יוחנן הסופגנין והדובשנין והאיסקריטין וחלת המשרת והמדומע פטורה מן החלה פתר לה בסופגנין שנעשו באור ואין יוצאין בסופגנין שנעשו בחמה יוצאין בסופגנין שנעשו באור ולית הדא פליגא על רבי שמעון בן לקיש פתר לה בשהיה האור מהלך מן הצד", "מיליהון דרבנין פליגין כהנא שאל לשמואל לא מסתברא בההן מדומע דתנינן הכא שרובה תרומה תרומה אמר ליה אוף אנא סבר כן אלא כד תיסוק לארעא דישראל את שאל לה כד סלק להכא שמע רבי יסא בשם רבי יוחנן אפילו סאה אחת שנפלה על תשעים ותשע חולין אמר רבי אבהו כד משיב רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן הסאה פוטרת את הכל אמר ליה וכי עיגול בעיגולין דבר בריא שהתרומה עולה בידו ואת אמרת דבר קל הוא אף הכא קל הוא ויתביניה שנייא הא בעיגולין שכבר בטלו רבי יונה ור' יוסי תריהון בשם רבי זעירא אפילו חיטין בחיטין טוחן ומתיר", "ופחות מחמשת רבעים בתבואה אמר רבי אבינא הדא אמרה בשהיו פחות מחמשת רבעים אבל אם היו חמשת רבעים מצומצמין לא בדא רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי אבונא לא על הדא אתאמרת אלא על הדא דאמר ר' יוחנן מדומע פטור מן החלה ספק מדומע והנאכל משום דימוע חייב בחלה עליה רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי אבונא הדא דאיתמר כשהיו יותר מחמשת רבעים אבל אם היו חמשת רבעים מצומצמין פטורה מן החלה" ], [ "עיסה שתחילתה סופגנים וסופה סופגנים פטורה מן החלה תחילתה עיסה וסופה סופגנין תחילתה סופגנין וסופה עיסה חייבת בחלה וכן הקנובקאות חייבות ו' המעיסה בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבין החליטה בית שמאי מחייבין ובית הלל פוטרין חלות תודה ורקיקי נזיר עשאן לעצמו פטור למכור בשוק חייב", "הלכה ו' הדא איתא שאלת לרבי מנא בגין דאנא בעייא למיעבד אצוותי אטרי מהו דינסבנה ותהא פטורה מן החלה אמר לה למה לא אתא שאיל לאבוי אמר ליה אסור שמא תימלך לעשותה עיסה", "וכן הקנוקעות חייבות ר' יהושע תאמר הואיל והוא עתיד להחזירה לסולתה תהא פטורה מן החלה אמר רבי בא בר זבדא עיסת מברין חייבת בחלה שלא תאמר הואיל והוא עתיד להחזירה לסולתה תהא פטורה מן החלה", "רב אמר עיסת כותח חייבת בחלה אמר רבי בון שמא תימלך לעשותה חררה לבנה אמר רבי מנא צריכין אנו מכרזין כאילין דעבדין עביצין דייאון עבדון לון פחות מכשיעור דאינון סברן שהיא פטורה והיא חייבת הלכה ז'", "תני רבי ישמעאל בי רבי יוסי אמר משום אביו אי זו היא המעיסה הנותן חמין לתוך קמח חליטה קמח לתוך חמין", "איתה חמי נחלטה כל צורכה בית שמאי מחייבין לא נחלטה כל צורכה בית שמאי פוטרין רבי יוסי רבי יסא בשם חזקיה בשם רבי חייה בשם רבי הושעיא שני תלמידים שנו אותה רבי אימי בשם רבי יוחנן על הדבר הזה הלכתי אצל רבי הושעיא רובא לקיסרין ואמר לי שני תלמידים שנו אותה", "וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא הנאפה בתנור חייב באילפס ובקדירה פטור", "אי זהו חלוט ברור אמר רבי זעירא כל שהאור מהלך תחתיו אמר רבי יוסי אפילו האור מהלך תחתיו מכיון שהו' עתיד לעשותו בצק חייב בחלה קמח קלי שעשאו בצק חייב בחלה רבי יוסי בשם רבי יוחנן והוא שאפיין", "חלות תודה ורקיקי נזיר עשאן לעצמו פטור דכתיב ראשית עריסותיכם ולא של הקדש למכור בשוק חייב לא בדעתו הדבר תלוי בדעת הלקוחות הדבר תלוי שמא ימצא הלקוחות ונטבלו מיד" ], [ "נחתום שעשה שאור לחלק חייב בחלה ונשים שנתנו לנחתום לעשות להם שאור אם אין בשל אחת מהן כשיעור פטורה מן החלה ח' עיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלין ממנה חייבת בחלה ומערבין בה ומשתתפין בה ומברכין עליה ומזמנין עליה ונעשית ביום טוב ויוצא בה אדם ידי חובתו בפסח ואם אין הרועים אוכלין ממנה אינה חייבת בחלה ואין מערבין בה ואין משתתפין בה ואין מברכין עליה ואין מזמנין עליה ואינה נעשית ביום טוב ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח בין כך ובין כך מטמא טומאת אוכלין", "הלכה ח' הממריח כריו של חבירו שלא מדעתו רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש רבי יוחנן אמר נטבל רבי שמעון בן לקיש אמר לא נטבל מתיב רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש והתנינן וכן נשים שנתנו לנחתום לעשות להן שאור אם אין בשל אחת מהן כשיעור פטורה מן החלה ואין בשל כולהן כשיעור אמר ליה שנייא היא שכן העושה עיסה על מנת לחלקה בצק פטורה מן החלה אמר ליה והתנינן נחתום שעשה שאור לחלק חייב בחלה אמר ליה לא תתיביני נחתום נחתום לא בדעתו הדבר תלוי בדעת הלקוחות הדבר תלוי שמא ימצא לקוחות והוא חוזר ועושה אותה עיסה אמר ליה והתנינן חורי הנמלים שלנו בצד הערימה חייבת הרי אילו חייבין הא בצד ערימה פטורה פטורין אמר רבי יונה אמר לו רבי יוסי רבי אבהו בשם רבי יוחנן משום יאוש שמואל בר אבא אמר והן שגדלו שבלים", "מתיב רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן והתנינן הקדישן עד שלא נגמר וגמרן הגיזבר ואחר כך פדיין פטורין הרי גיזבר כאחר הוא ואת אמרת מה שעשה עשוי אמר ליה תיפתר כמאן דאמר גיזבר כבעלים ודלא כרבי יוסי דרבי יוסי אמר הוא גיזבר הוא אחר", "רבי חנניה חברון דרבנין בעי ואפילו יש בשל אחת מהן כשיעור יעשה כדבר שלא נגמרה מלאכתן ויהא פטור מן החלה דא\"ר יוסי בשם ר' זעירא ר' יונה ר' זעירא בשם ר' לעזר אף במה שבלגין לא נטבל מפני שהוא עתיד להחזיר לדבר שלא נגמרה מלאכתו הלכה ט'", "אי זהו עיסת כלבים ר\"ש בן לקיש אמ' כל שעירב בה מורסן", "מתניתא אמר בזמן שהרועין אוכלין ממנה פעמי' שאין הרועים אוכלי' ממנה ר' יוחנן אמ' כל שעשאה כעכין ותני כן עשאן כעכין חייבת עשאה לימודין פטורה רבי בא בשם שמואל רבי אמי בשם רבי חייה רובא אפילו עשאה קלוסקין והתנינן אם אין הרועין אוכלין ממנה תיפתר שעשאה משעה ראשונה שלא יאכלו הרועים ממנה", "ונעשית ביום טוב מתני' דרבי שמעון בן אלעזר דתני אין עושין מיום טוב למוצאי יום טוב והתני ממלאה אשה קדיר' בשר אף על פי שאינו אוכל ממנה אלא חתיכה אחת קומקום חמין אף על פי שאינו שותה ממנו אלא כוס אחד אבל לאופות אותה אינה אופה אלא צורכה דתני רבי שמעון בן אלעזר אומר ממלאה היא אשה את התנור פת מפני שהפת יפה בשעה שהתנור מלא", "תני מצה גזולה אסור לברך עליה א\"ר הושעיה על שם ובוצע ברך נאץ ה' א\"ר יונ' הדא דתימ' בתחילה אבל בסוף לא דמים הוא חייב לו ר' יונה אמר אין עבירה מצוה רבי יוסי אמ' אין מצוה עבירה אמר רבי הילא אלה המצות אם עשיתן כמצוותן הן מצות ואם לאו אינן מצות" ], [ "החלה והתרומה חייבין עליהן מיתה וחומש ואסורה לזרים והן ניכסי כהן ועולין באחד ומאה וטעונין רחיצת ידים ורגלי' והערב שמש ואינן ניטלין מן הטהור על הטמא אלא מן המוקף ומן הדבר הגמור האומר כל גורני תרומה וכל עיסתי חלה לא אמר כלום עד שישייר מקצת", "הלכה י' רבי יודה בר פזי רבי חנין בשם רבי שמואל בר רב יצחק חלה חולין הוא הייתי אומר מותר לגלגל בהן לפום כן צרך מימר החלה והתרומה חייבין עליהן מיתה וחומש", "עשר מצות אדם עושה עד שלא יאכל פרוסה משום לא תחרוש בל תזרע בל תחסום לקט שכחה ופיאה תרומה ומעשר ראשון ומעשר שני וחלה ר' יצחק בידו אתי מיסב לידוי הוא פשט עשרתי אצבעתי ואמ' הרי קיימתי עשר מצוות", "חלה על הכל תרומה על הכל תרומה לה' זה שם המיוחד מניין שלא עשיתי כלום עד שישייר מקצת תלמוד לומר מראשית ולא כל ראשית הדרן עלך חמשה דברים" ] ], [ [ "פירות חוצה לארץ שנכנסו לארץ חייבין בחלה יצאו מיכן לשם רבי ליעזר מחייב ורבי עקיבה פוטר ב' עפר חוצה לארץ שבא לספינה לארץ חייב במעשרות ובשביעית אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהספינה גוששת עיסה שנילושה במי פירות חייבת בחלה ונאכלת בידים מסואבות ג' האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה מפני שהיא יכולה לכסות את עצמה אבל לא את האיש", "פירות חוצה לארץ כו' כתיב אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה שמה אתם חייבין אין אתם חייבין חוץ לארץ תני זו דברי רבי מאיר אבל דברי ר' יהודה פירו' חוץ לארץ שנכנסו לארץ ר' אליעז' פוטר ור' עקיבה מחייב מה טעמ' דרבי אליעזר לחם הארץ לא לחם חוץ לארץ מה טעמא דר' עקיבה אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה שמה אתם חייבין בין בפירות הארץ בין בפירו' חוץ לארץ", "מה מקיים ר' אליעזר טעמ' דר' עקיב' אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה חברייא בשם רבי לעזר רבי בא בשם רבי לעזר רבי הילא בשם רבי שמעון בן לקיש כך משיב רבי עקיבה את רבי ליעזר אין את מודי לי בשעה שנכנסו ישראל לארץ ומצאו קמחין וסלתות שהן חייבין בחלה ולאו גידולי פטור הן והוא מקבל מיניה אמר רבי יוסי תמיהני איך רבי עקיבה מותיב את רבי ליעזר והוא מקבל מיניה תמן עד שלא נכנסו לה למפריעה ירשו דא\"ר הונא בשם ר' שמואל בר נחמן לזרעך אתן אי' כתי' כאן אלא לזרעך נתתי כבר נתתי", "מה מקיים רבי עקיבה טעמ' דרבי ליעזר לחם הארץ בספינה שנכנסה לארץ אם קירמו פניה מן החוט ולפנים חייבת מן החוט ולחוץ פטורה על דעתיה דרבי עקיבה היא ספינת' היא עיסת הגוי היא הכנסתן שהכל הולך אחר קרימה בתנור מודין חכמים לרבי עקיבה בהכנסתן לארץ שהכל הולך אחר קרימה בתנור מן מה דרבי עקיבה מתיב לרבי ליעזר והוא מקבל מיניה", "רבי יונה בעא קומי רבי ירמיה בשעה שנכנסו ישראל לארץ ומצא קמה לחה מהו שתהא אסורה משום חדש אמר ליה למה לא עד כדון לחה אפילו יבישה אמר ליה אפילו יבישה אפילו קצורה מעתה אפילו חטין בעלייה כך אני אומר לא יאכלו ישראל מצה בלילי הפסח אמר ר' יונה מן דנפקות תהית דלא אמרת ליה שנייה היא שמצות עשה דוחה למצות לא תעשה על דעתיה דרבי יונה דו אמר מצות עשה דוחה בלא תעשה אף על פי שאינה כתובה בצידה ניחא על דעתיה דרבי יוסי דו אמר אין מצות עשה דוחה למצוה בלא תעשה אלא אם כן היתה כתובה בצידה מה שיהיו תגרי גוים מוכרין לה וכרבי ישמעאל דרבי ישמעאל אמר כל ביאות שנאמרו בתורה לאחר ארבע עשרה שנה נאמרו שבע שכיבשו ושבע שחילקו התיב ר' בון בר כהנא והכתיב ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח לא בששה עשר התיב רבי לעזר בי רבי יוסי קומי רבי יוסי והכתיב ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים לא בחמשה עשר", "יצאו מיכן ושם ר' אליעזר מחייב ור' עקיבה פוטר א\"ר ליעזר מן אתריה ור' עקיבה מן אתריה ר' ליעזר מן אתריה מ\"ט דר' ליעזר לחם הארץ בכל מקו' שהוא ר' עקיבה מן אתריה מה טעמ' דר' עקיבה אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה שמה אתם חייבין ואין אתם חייבין חוץ לארץ הלכה ב'", "רבנין דקיסרין בשם רבי חנינה במחלוקת כל מקום אשר תדרך כף רגליכם בו לכם יהיה אין בכלל אלא מה שבפרט וכרבי יודה מתיבין לרבי יודה אם בספרי ארץ ישראל והכתיב מהמדבר והלבנון הזה ועד הנהר הגדול נהר פרת כל ארץ החתי' ועד הים הגדול מבוא השמש יהיה גבולכם אלא אם אינו עניין לספרי ארץ ישראל תניהו עניין לספרי חוץ לארץ מעתה מה שהיה דוד הולך ומכבש בארם נהרים ובארם צובה יהו חייבין בחלה שנייא היא שהיה דוד מניח ספרי ארץ ישראל ומכבש ספרי חוץ לארץ", "הוו בעיי מימר מה דאמר תמן חייב אוף הכא חייב מה דאמר תמן פטור אוף הכא פטור אפילו כמאן דאמר תמן פטור הכא חייב כיון שנכנסו ישראל נתחייבו כתיב הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה כדבר ה' אלהי ישר' אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא אשר מגת החפר ר' חנניה ורבי מנא חד אמר כל מה שכיבש יהושע כיבש זה וחרנה אמר יותר ממה שכיבש יהושע כיבש זה תנא רבי סידור מסייע לרבי מנא ימים קלים עשו ישראל באותה הארץ", "עפר חוץ לארץ שבא לסוריא נעשה כסוריא יצא משם לכאן נתחייב", "אמר רבי יודה אימתי בזמן שהספינה גוששת אמר רבי חגיי רבי יודה בדעתיה דרבי יודה פוטר במים לפי שאין בהן ממש א\"ר אבין לא מסתברא דלא מחלפא שיטתיה לא היתה את הספינה גוששת כמי שהספינה גוששת לא היתה ספינה גוששת מעשרותיה מהלכה תורמין ממנה על עציץ שאין נקוב ומעציץ שאין נקוב עליה כהדא דתני עציץ שאינו נקוב מעשרותיו מהלכה ותרומתו אינה מדמעת ואין חייבין עליו חומש רבי הילא בשם ר' לעזר הקונה עציץ נקוב בסוריא אף על פי שלא קנה עפר שתחתיו וקרקע שעל גביו קנה לחייבו למעשרות ולשביעית אפילו נתון על גבי שתי יתידות אף רבי יודה מודי בה מה בינו לבין הספינה ספינה עולה ויורדת וזה במקומו הוא הלכה ג'", "רבי יוסי בי רבי חנינה אמ' דרבי אלעזר בן יהודה איש בירתותא היא דתנינן תמן רבי לעזר בן יהודה איש בירתותא אומר משם רבי יהושע פסל את כולה ורבי עקיבה אומר משמו לא פסל אלא מקום מגעו רבי שמעון בן לקיש אמ' מה פליגין בשהוכשרה ואח' כך נילושה שמי פירות מחוורין להכשיר אבל אם נילושה ואחר כך הוכשרה אין מי פירות מחוורין להכשיר רבי חייה בשם רבי יוחנן דברי הכל היא אף על גב דרבי עקיבה אמר תמן אין מי פירות מחוורין לטומאה מודי הוא הכא שמי פירות מחוורין לחלה", "רבי בא רבי חייה בשם רבי יהושע בן לוי אין לך מחוור אלא שבעת המשקין בלבד רבי יוסי בעי מה איתאמרת לחלה לטומאה אין תימר לחלה כ\"ש לטומאה אין תימ' לטומאה הא לחלה לא רבי יונה פשיטא ליה לחלה כל שכן לטומאה רבי יונה כדעתיה דרבי יונה תני דרבי שמעון בן יוחי רבי יהושע בן לוי תני דרבי שמעון בן יוחי דתני רבי שמעון בן יוחי רבי טרפון אומר נאמר כאן חלה ונאמר להלן חלת לחם שמן מה חלה שנאמר להלן עשויה בשמן אף חלה שנאמר כאן עשויה בשמן ושמן אחד משבעת המשקין הוא", "רבי יוסי בשם רבי שבתי רבי חייה בשם רבי שמעון בן לקיש לחלה ולנטילת ידים אדם מהלך ארבעת מילין ר' אבהו בשם ר' יוסי בן חנינה הדא דתימר לפניו אבל לאחריו אין מטריחין עליו", "שומרי גנות ופרדיסין מה את עבד לון כלפניהן כלאחריהן נישמעינה מן הדא האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה והדא אשה לא בתוך ביתה יושבת ותימר אין מטריחין עליו והכא אין מטריחין עליו", "תני המים שלפני המזון רשות ושל אחר המזון חובה אלא שבראשונים נוטל ומפסיק ובשניים נוטל ואינו מפסיק מהו מפסיק ר' יעקב בר אחא אמר נוטל ושונה ר' יעקב בר רב יצחק בעי נוטל ושונה ואת אמרת רשות אין דבעי מימר ארבעת מילין ואת אמרת רשות", "אמר רבי יעקב בר אידי על הראשונים נאכל בשר חזיר ועל השניים יצאת אשה מביתה ויש אומרים שנהרגו עליה שלש נפשות הלכה ד'", "הדא אמרה עגבות אין בהן משום ערוה הדא דאת אמרה לברכה אבל להביט אפילו כל שהוא אסור כהדא דתני המסתכל בעקיבה של אשה כמסתכל בבית הרחם והמסתכל בבית הרחם כילו בא עליה שמואל אמר קול באשה ערוה מה טעם והיה מקול זנותה ותחנף הארץ וגו'", "רב הונא אמר עומד הוא אדם על הצואה ומתפלל ובלבד שלא יהא בשרו נוגע בצואה ישב ולא קינח אסור א\"ר מנא אף על גב דלא אמר ר' יוסי הדא מילתא אמר דכוותה דרב הונא אמר עומד הוא אדם על גבי צואה ומתפלל ובלבד שלא יהא בשרו נוגע בצואה ישב ולא קינח הרי בשרו נוגע בצואה" ], [ "מי שאינו יכול לעשות עיסתו בטהרה יעשנה קבין ואל יעשנה בטומאה ורבי עקיבה אומר יעשנה בטומאה ואל יעשנה קבין שכשם שהוא קורא לטהורה כך הוא קורא לטמאה לזו קורא חלה בשם ולזו קורא חלה בשם אבל קביים אין להן חלה בשם ד' העושה עיסתו קבין ונגעו זה בזה פטורין מן החלה עד שישובו רבי אליעזר אומר אף הרודה ונותן לסל הסל מצרפן לחלה", "מה פחות מארבעת מיל יעשנה בטהרה ארבעת מיל יעשנה קבין אי ארבעת מיל יעשנה בטהרה יותר מארבעת מיל יעשנה קבין נשמעינ' מן הדא דא\"ר חייא בר ווא כגון קיסרין וקיסרין לאו ארבעת מילין היא הדא אמרה ארבעת מיל יעשנה בטהרה יותר מארבעת מיל יעשנה קבין ר' אמי הורי בכפר שמי לעשו' עיסה גדולה בטומאה והלא אין שם ארבעת מילין מכיון דנהרא מפסיק כמי שיש שם ארבעת מיל מתנית' דר' עקיב' דר' עקיבה אמר יעשנה בטומאה ואל יעשנה קבין עיסה גדולה היתה נוח היה לו להלך כמה ולא לעשותה קבין", "מחלפה שיטתיה דר' עקיבה תמן הוא אמר נוטל מקב חלה וכא הוא אמ' הכין תמן לשעבר ברם הכא לכתחילה הלכה ה'", "ר' יונה ר' חייה בשם ר' יוחנן ר' יוסי ר' אימי בשם ר' יוחנן והן שנשכו אית תניי תני הסל מצטרף ואין התנור מצרף ואית תניי תני התנור מצרף ואי' הסל מצרף א\"ר יוחנ' איתיתיה מדחילפיי נשכו כאן וכאן מצרף לא נשכו כאן וכאן אינו מצרף מתניתא כגון אילין ריפת' דבבל" ], [ "המפריש חלתו קמח אינה חלה וגזל ביד כהן העיסה עצמה חייבת בחלה והקמח אם יש בו כשיעור חייבת בחלה ואסורה לזרים דברי רבי יהושע אמרו לו מעשה וקפשה זקן זר אמר להן אף הוא קילקל לעצמו ותיקן לאחר ו' חמשת רבעים קמח חייבין בחלה הן וסובן ומורסנן חמשת רבעים חייבין ניטל מורסנן מתוכן וחזר לתוכן הרי אילו פטורין ז' שיעור החלה אחד מעשרים וארבעה העושה עיסה לעצמו והעושה למשתה בנו אחד מעשרים וארבע' נחתום שהוא עושה למכור לשוק וכן האשה שהיא עושה למכור בשוק אחד מארבעי' ושמונה ניטמאת עיסתה שוגגת או אנוסה אחד מארבעים ושמונה ניטמאת מזידה אחד מעשרים וארבעה כדי שלא יהא חוטא נשכר ח' רבי ליעזר אומר מטלית מן הטהור על הטמא כיצד עיסה טהורה ועיסה טמאה נוטל כדי חלה מעיסה שלא הורמה חלתה ונותן פחות מכביצה באמצע כדי שיטול מן המוקף וחכמים אוסרין", "אמ' להן אף הו' קילקל לעצמו ותיקן לאחרי' קילקל לעצמו ואכלה ואיתענש ותיקן לאחרים דאינון אכלין ותליי ביה אית תניי תני תיקן לעצמו וקילקל לאחרים תיקן לעצמו מ\"מ אכלה וקילקל לאחרי' דאינון סברין מימר שהו' פטור והיא חייבת הלכה ו'", "ר' אימי בשם ר' ינאי קבטיברני חייב בחלה חד חליטר שאל לר' יוחנן אמ' איזיל עביד ארבע ופליג ויאמ' ליה תלתא ופליג א\"ר זעיר' קבייא באתריהון רובעיא אזדרעון ויאמ' ליה חמש' פרא ציבחד שלא יבוא לידי ספק חיוב חלה", "א\"ר יוחנן דרך עיסה שנו אמר רבי שמעון בן לקיש דרבן שמעון בן גמליאל היא דרבן שמעון בן גמליאל אומר לעולם אינה חייבת בחלה עד שיהא בה דגן כשיעור תלמידוי דרבי חייה רובא בר לוליתא בשם רבי יהושע בן לוי דברי הכל היא אמר רבי מנא אף על גב דלא אמר רבי יוסי רבי הדא מילתא אמר דכוותה דאמר רבי יוחנן דרך עיסה שנו וכאן מכיון שניטל מורסנן וחזר לתוכן אין זה דרך עיסה הלכה ז'", "תני אמר רבי יודה מפני מה אמרו בעל הבית אחד מעשרים וארבעה ונחתום אחד מארבעים ושמונה אלא שהנחתום עינו יפה בעיסתו ובעל הבית רעה בעיסתו וחכמים אומרים לא משם הוא זה ולא מטעם זה אלא ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן עשה שינתנו לכהן בכהונתו אלא שהנחתום עיסתו מרוב' ויש בה כדי מתנה לכהן ובעל הבית עיסתו מעוטה ואין בה כדי מתנ' לכהן", "והתנינן העושה עיסה לעצמו והעושה למשתה בנו אחד מעשרים וארבעה שלא תחלוק לעיסת בעל הבית והתנינן וכן האשה שהיא עושה למכור בשוק אחד מארבעים ושמנה בשעה שהיא עושה לביתה עינה רעה בעיסתה בשעה שהיא עוש' למכור בשוק עינה יפה בעיסתה אמר רבי מתניתא בלימודת להיות מפרשת אחד מארבעים ושמנה אבל בלימודת להיות מפרשת אחד מעשרים וארבע' ניתני כדי שלא יהא החוטא נשכר הלכה ח'", "ואין הבית מצטרף דבר שהוא מקפיד על תערובתו אין הבית מצטרף ושאין מקפיד על תערובתו הבית מצטרף עיסה טמאה עיסה טהורה עשו כדבר שהוא מקפיד על תערובתו", "ועיסתה חלה אבל בעיסה שניה אין לשני מגע אצל הטבל", "תני רבי לעאיי אמ' משום ר' ליעזר תורמין מן הטהור על הטמא בלח כיצד כבש זיתין בטומאה והוא מבקש לתורמן בטהרה מביא משפך שאין בפיו כביצה וממלא אותו זתים ונותנו על פי חבית ונמצא תורם מן המוקף למה לי פחות מכביצה אפי' כביצה ולא פירורין אינון שלא לטמאות זיתים הרבה אמרו לו אין לך קרוי לח אלא יין ושמן בלבד היך עבידא קורה אחת לשתי בורות שתי קורות לבור אחד מכיון שנטמא מקצתו אין כולו טמא רבי הילא בשם רבי יסא תיפת' שהי' בדעתו לעשותן תפיסה אחת ונמלך ועשאן שתי תפיסות אמר רבי יוסי בי רבי בון הדא דתימר בשניטמא בששילה ומשקיפה שכבר נראה לתורמן בטהרה אבל אם ניטמא עד שלא שילה ועד שלא קיפה לא בדא רבי טבי רבי יאשיה בשם רבי ינאי הלכה כרבי לעזר רבי יצחק בר נחמן בשם רבי הושעיה כרבי ליעזר רבי הונא בשם רבי חנינא אין הלכה כרבי ליעזר רבי יוסי בי רבי בון רב יהודה בשם שמואל אין הלכה כרבי ליעזר אתא עובדא קומיה ולא הורי אמ' תרתיי כל קבל תרי אינון אמר ליה והא רבי יצחק בר נחמן מודי אפילו כן לא הורי הדרן עלך פירות חוצה לארץ" ] ], [ [ "אוכלין עראי מן העיסה עד שתגלגל בחיטי' ותטמטם בשעורי' גילגלה בחטים וטימטמה בשעורין האוכל ממנה חייב מיתה כיון שהיא נותנת את המים מגבהת חלתה ובלבד שיהא שם חמשת רבעים קמח", "אוכלין עראי מן העיסה כו' אמר רבי חגיי לא שנו אלא עראי אבל קבע אסו' מפני שהוא מערים לפוטרה מן החלה אמר רבי יוסי אי מן הדא לית שמע מינה כלום שאפילו שהוא נוטל ממנה שתים שלש מקרצות מכיון שהוא עתיד להחזירו לדבר שלא נגמרה מלאכתו מותר דאמר רבי יוסי בשם רבי זעירא בשם רבי ליעזר אף מה שבלגין לא נטבל מפני שהוא עתיד להחזירו לדבר שלא נגמרה מלאכתו", "והדא אמרה מי שאינו יכול לעשות עיסתו בטהרה מפני שאינו יכול הא אם היה יכול לא בדא הדא אמרה שאסור לאדם לעשות עיסתו קבין", "ושאר כל הדברים את מהלך בהן אחר הטומטום עשה עיסה מן החטים ומן האורז אחר מי את מהלך אחר הגילגול או אחר הטימטום תני רבי הושעיה חלה כמין גבלול משתגלגל בחיטים ותטמטם בשעורים רבי לעזר בשם רבי הושעיה משתעשה גבלולין גבלולין מה ופליג כאן להלכה כאן לדבר תורה", "תני רבי יהודה בן בתירה אומר משתעשה בקרצות מקרצות מה טעמא דרבי יודה בן בתירה כתרומת גורן כן תרימו אותה מה תרומת גורן ניטלת מן הגמור אף זו ניטלת מן הגמור מעתה לכשתאפה רבי מתניה לא הוקשה לתרומת הגורן אלא למלאכת העירוס בלבד", "רבי יוסי בשם רבי שמעון בן לקיש דרבי עקיבה היא דתנינן תמן הנוטל חלה מן הקב רבי עקיבה אומר חלה וחכמים אומרים אינה חלה כלום אמר רבי עקיבה אלא לשעבר שמא כתחילה והכא בתחילה נן קיימין רבי יונה רבי חייה בשם ר\"ש בן לקיש ירדו לה בשיטת ר' עקיבה", "אמ' רבי יוחנן דברי הכל היא כיון שהיא נותנת את המים זו היא ראשית עריסותיכם דתני מעשר טבל שנתערב בחולין אוסר כל שהוא אם יש לו פרנסה ממקו' אחר מוציא לפי חשבון ואם לאו רבי לעזר בן ערך אומר יקרא שם לתרומת מעשר שבו ויעלה באחת ומאה רבי יעקב גבולייא בשם רבי חנינה הלכה כרבי אלעזר בן ערך אמר רבי יוחנן ממה שלימדו את הכהנות הדא אמרה אין הלכה כר' לעזר בן ערך מה למדו את הכהונות הרי זה חלה על העיסה הזאת ועל שאו' המתערב בה ועל הקמח שנשתייר בה ועל הקרץ שניתן תחתיה לכשתעלה כולה גוש אחד הוקדש זה שבידי לשם חלה חוץ מן הטמא שבה ואמר הוא והטמא שבה ויעלה באחד ומאה רבי יונה אמר רבי שמואל קפודקיא וחד מן רבנין חד אמר כאן בשיש בו כדי להעלות וכאן בשאין בה כדי להעלות מכיון שהוא זקוק להעלות כמי שיש לו פרנסה ממקום אחר", "אמר רבי יוסי נראין דברים בערבי שבתות שזה מביאה וזה מביא' כמפריש מחיוב על חיוב אבל בחול תיקנו בחלה שתהא ניטלת מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף שמא מפטור על החיוב אמר ר' יונה לא מסתברא דלא בחול אבל בערב שבת צריכה לומר היא והטמא שבה למה עד שלא תעשה גוש אחד היא ניטלת לשום חלה משתעשה גוש אחד היא קדישה לשם חלה אם או' את חוץ מן הטמאה שבה נמצא טבל טמא מעורב בחלה מתוך שאת אומר הוא והטמא שבה חולין טמאין הן לא מוטב להפריש מפטור על חיוב ולא יהא טבל טמא מעורב בחלה אמר ר' שמואל בר אבדומא ולא למפריעו היא קדישה מכיון שהיא קדישה למפריעה כמפרש' מחיוב על חיוב", "למה לי ובלבד שלא יהא שם חמשת רבעים קמח אמר רבי מתניתא קודם עד שלא למדו את הכהנות" ], [ "נדמעה עיסתה עד שלא גילגילה פטור' שהמדומע פטור ומשגלגלה חייבת נולד לה ספק טומא' עד שלא גילגילה תיעשה בטומאה ומשגילגלה תיעשה בטהרה", "הלכה ב' אמר רבי יונה תרתין מילין תני רבי חייא רוב' ואינון פליגין חדא על חדא טבל מנינו בחולין וכל הספק פוסל את התרומה ופוסל את החולין מלעשות תרומה וקשיא אם טבל ממנו בחולין למה לי פוסל את החולין מלעשותן תרומה והא מנינו בתרומה אמר ר' יונה אוף אנן תנינן תרתיהון טבל מנינו בחולין דתנינן תמן אוכל מעשר שהוכשר במשקה ונגע בו טבול יום או ידים מסואבין מפרישין ממנו תרומ' מעשר בטהרה מפני שהיא שלישי הדא אמרה שהטבל מנינו בחולין וכל הספק פוסל את התרומה ופוסל את החולין מלעשותן תרומה דתנינן תמן נולד לה ספק עד שלא גילגלה תיעשה בטומאה משגילגלה תעשה בטהרה אמר רב ששת דרבי עקיבה היא דרבי עקיבה אמר יעשנה בטומאה ואל יעשנה קבין אמר רבי זעירא דברי הכל היא יעשנה קבין בספיקן התיב רבי חייה בי רבי בון קומי רבי זעירא והתני אף בשאר המינין כן אית לך מימר יעשנה קבין בספיקן רבי זבידא אמר אנא בעיתה רבי יוסי בשם רבי הילא בדין היה שיטמא אדם טבלו דבר תורה דכתיב ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי תרומה צריכ' שימור אין הטבל צריך שימור מה אני מקיים ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן עשה שינתן לאהרן הכהן בכהונתו וכאן הואיל ואין את יכול ליתנו לכהן בכהונתו רשאי את לטמותו" ], [ "הקדישה עיסתה עד שלא גילגילה ופדייתה חייבת הקדישתה עד שלא גילגילה וגילגלה הגיזבר ואחר כך פדייתה פטורה שבשעת חובתה היתה פטורה כיוצא בו המקדיש פירותיו עד שלא באו לעונת המעשרות ופדיין חייבין משבאו לעונת המעשרות ופדאן חייבין הקדישן עד שלא נגמרו גמרן הגזבר ואח\"כ פדיין פטורין שבשעת חובתן היו פטורין", "הלכה ג' ולמה תנינתה תרין זימנין רבי חונה רבי חייה רבי יהושע בן לוי בשם ר' פדיה אחת למירוח ואחת לשליש רבי יוסי אמר רבי בא וחבריא חבריא אמרין אחת למירוח ואחת לשליש רבי בא מפרש לחלה למירוח ופיאה לשליש", "ומתניתא דרבי עקיבה דרבי עקיבה אמר אחר שליש הראשון את מהלך דאיתפלגון שדה שהביאה שליש לפני גוי ולקחה ישראל רבי עקיבה אומר התוספת פטור וחכמים אומרים התוספת חייוב מיי כדון תיפתר או כרבי עקיבה במחלוקת או כדברי הכל בקוצר מיד" ], [ "נכרי שנתן לישראל עיסה לעשות לו פטורה מן החלה נתנה לו מתנה עד שלא גילגל חייבת ומשגילגל פטורה העושה עיסה עם הנכרי אם אין בשל ישראל כשיעור חלה פטורה מן החלה ה' גר שנתגייר והיתה לו עיסה אם נעשית עד שלא נתגייר פטור ומשנתגייר חייב ואם ספק חייב ואין חייבין עליה חומש רבי עקיבה אומר הכל הולך אחר הקרימה בתנור", "הלכה ד' מה בינה לעיסת ארנונא שמא אינה חייבת בחלה תמן ברשות ישראל הוא שמא ימלך הגוי ליטלה ברם הכא לדעתו היא תלויה", "תני ר' יודה מלאי של ישר' ופועלין גוים עושין לתוכו חייב בחלה מלאי של גוי ופועלי ישראל עושין בתוכו פטור מן החלה אמר רבי יוסי אוף אנן תנינן נכרי שנתן לישראל לעשות לו עיסה פטורה מן החלה", "רבי בון בר חייה בעא קומי רבי זעירא ואפילו יש בשל ישראל כשיעור יעשה בקב מיכן וקב מיכן וקב הגוי באמצע אמר ליה רבי זעירא ואינו מעורב על ידי גוים הלכה ה'", "תמן תנינן גר שנתגייר והיתה לו פרה נשחטת עד שלא נתגייר פטור משנתגייר חייב ואם ספק פטור שהמוציא מחבירו עליו הראייה תמן את אמ' ספק פטור והכא את אמר ספק חייב אמר רבי אחא איתתבת קומי רבי אמי ואמר מי יאמר לי שהוא נוטל דמיו מן השבט רבי יעקב בר זבדי רבי חייה בשם רבי לעזר נוטל הוא דמיו מן השבט ויפרש תמן ויטול דמיו מן השבט אמר ר' יוסי חלה שהיא טבל ובעון מיתה מפריש ולא יטול דמיו מן השבט על שם המוציא מחבירו עליו הראיה", "אמר רבי בון בר חייה שני גוים שעשו שני קבין וחלקו והוסיפו זה על שלו וזה על שלו חייבין שלא הית' להן שעת חובה ונפטרו שני ישר' שעשו שני קבין וחלקו והוסיפו זה על שלו וזה על שלו פטורין שכבר היה להן שעת חובה ונפטרו ישראל וגוי שעשו שני קבין וחלקו והוסיפו זה על שלו וזה על שלו ניחא חלקו של ישראל חייב חלקו של גוי מהו כלום חלקו של גוי חייב לא מחמת חלקו של ישר' חלקו של ישר' חייב וחלקו של גוי פטור", "ר' עקיבה אומר הכל הולך אחר קרימה בתנור חברייא בשם רבי לעזר מודה ר' עקיבה לחכמים בעיסת הדיוט שגילגולה טיבולה רבי הילא בשם רבי לעזר מודה רבי עקיבה לחכמים בעיסת הקדש שגילגולה פוטרה כהנא אמ' דברי רבי עקיבה אין מירוח פוטר במקום הקדש אמר ר' יונה הדא דכהנא פליגא על רבי לעזר מאן דאמר גילגול פוטר המירוח פוטר ומאן דאמר אין גילגול פוטר אין המירוח פוטר ברם כרבנין גילגול פוטר ברשות הגוי המירוח פוטר ברשות הגוי וקשיא על דרבנין גילגול פוטר ברשות הגוי אין המירוח פוטר ברשות הגוי שנייא היא דכתיב וכל מעשר הארץ מזרע הארץ והכא לית כתיב מלחם הארץ מלחם ולא כל לחם אמר רבי חנינה בריה דרבי הלל מן הדא דרבנין אנן ילפין דלית הדא דכהנא פליגא על רבי לעזר כמה דרב' אמר גילגול פוטר ברשות הגוי אין המירוח פוטר ברשות הגוי כן רבי עקיבה אומר אין גילגול פוטר ברשות הגוי ואין המירוח פוטר במקום הקדש" ], [ "העושה עיסה מן החיטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן חייבת ויוצא בה אדם ידי חובתו בפסח ואם אין בה טעם דגן אינה חייבת בחלה ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח ז' הנוטל שאור מעסה שלא הורמ' חלתה ונותן לתוך עיסה שהורמ' חלת' אם יש לו פרנסה ממקו' אחר מוציא לפי חשבון ואם לאו מוציא חלה אחת על הכל כיוצא בו זיתי מסיק שנתערבו עם זיתי ניקוף עינבי בציר עם עינבי עוללות אם יש לו פרנסה ממקו' אחר מוציא לפי חשבון ואם לאו מוציא חלה אחת על הכל כיוצא בו זיתי מסיק שנתערבו עם זיתי ניקוף עינבי בציר עם עינבי עוללות אם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון ואם לאו מוציא תרומה ותרומת מעשר לכל ושאר מעשר ומעשר שני לפי חשבון ח' הנוטל שאור מעיסת חטים ונותן עיסת האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה ואם לאו פטורה מן החלה ואם כן למה אמרו הטבל אוסר כל שהוא מין במינו ושלא במינו בנותן טעם", "הלכה ו' מתניתא כדרבן שמעון בן גמליאל דרבן שמעון בן גמליאל אומר לעולם אינה חייבת עד שיהא בה דגן כשיעור רבי יעקב בר אידי בשם רבי שמעון בן לקיש הלכה כרבן שמעון בן גמליאל א\"ר הילא בין כרבנין דהכ' בין כרבנין דהתם אמרין עד שיהא רובה דגן וטעמה דגן רב הונא אמר טעמה דגן אף על פי שאין רובה דגן מתנית' פליגא על רב הונא עירב בה שאר המינין עד שיהא בה רובה דגן וטעמה דגן פתר לה במינים אחרים מתניתא פליגא על רבי הילא הנוטל שאור מעיס' חיטין ונותנה לתוך עיסת האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה ואם לאו פטורה בגין נתנו דבתרה הטבל אסור כל שהוא מין במינו שלא במינו בנותן טעם", "רבי יוסי הוה מסמך לרבי זעירא שמע קליה דרבי הילא יתיב מתני רבי יוחנן אמר טעמה דגן אף על פי שאין רובה דגן רבי יוסי בשם רבי יוחנן עד שיהא רובה דגן וטעמה דגן אמר מחלפה היא בידיה סימן הוה לן רבי יוסי כרב הונא הלכה ז'", "רבי בון בר חייה בעא קומי רבי זעירא מנחה שנתערבה בחולין קומץ ומתיר את שיריים לאכילה קורא אני עליה והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו אמ' ליה וכי טבל שנתערב בחולין קורא אני עליה ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן אמר ליה וכי אמרית לך שאינו מוציא ממנו עליו ולא ממנו למקום אחר אין תפשיטא לך שאינו מוציא ממנו על מקום אחר אפילו ממנו עליו אינו מוציא מתני' אמרה שהוא מוציא ממנו עליו דתנינן ואם לאו יוציא חלה אחת על הכל", "אמרין לית הדא דר' זעירה תתיבה על ר' בון בר חייה מה בין המוציא ממנו עליו מה בין המוציא ממנו למקום אחר בשעה שהוא מוציא ממנו עליו הואיל ואין אותו הטבל ראוי להיעשות תרומה כיוצא בו חולין שבו מבטלין אותו בשעה שהוא מוציא ממנו למקום אחר הואיל ואותו הטבל ראוי להעשות חולין כיוצא בו לא בטל אמר רבי יוסי הדא אמר' טבל שנתערב' בתרומ' הואיל ואותו הטבל ראוי להעשות כתרומה כיוצא בו לא בטל", "ולית הדא דר' בון בר חייה תתיבה על דר' זעירא מה נפשך אם שלמעלן בטל אף שלמטן בטל אם שלמטן לא בטל אף שלמעלן לא בטל שכבר קידשתנו", "ואם לאו מביא ד' רובעין ומשיך ר' יונה בשם ר' זעירא זאת אומר' רובע שאו' שנטבל במקומו טובל ד' רובעין במקום אחר ", "הדא אמרה שהנשוך תורה א\"ר אימי אתפלגון ר' יוחנן ורשב\"ל ר' יוחנן אמר הנשוך תורה רשב\"ל אמ' אין הנשוך תורה ר' חייה בר בא מחליף שמועת' בעון קומי ר' יוסי את מה שמעת מן ר' יוחנן אמר לון אנא לא שמעית כלום אלא נפרש מיליהון דרבנין מן מליהון דתמן תנינן המכניס חלו' ע\"מ להפריש ונשכו ב\"ש אומ' חיבור בטבול יום וב\"ה אומ' אינו חיבור ארשב\"ל ממה דתנינן אינו חיבו' הדא אמרה שאין חייבין עליו משו' טמא אוכל טהור א\"ל ר' יוחנן שנייא היא בטבול יום דכתיב ביה טהור וטמא טהור לחולין מבעוד יום ולתרומה משתחשך הוי רבי יוחנן דו אמר דבר שאינו חבור בטבול יום תורה הוא דו אמר הנשוך תורה ורבי שמעון בן לקיש דו אמר אינו תורה דהוא אמר אין הנשוך תורה והתנינן ואם לאו מביא ארבעת רובעין ומשיך אמר רב הושעיה תיפתר שבא מעיסת הנשוך ", "ר' זעירה בעי או מה פליגין ר' יוחנן ורבי שמעון בן לקיש בנשוך מאיליו אבל אם השיכו בידו כל עמא מודיי שהנשוך תורה אפילו תימר השיכו בידו היא המחלוקת נאמר רבי שמעון בן לקיש כדעתיה דאמר רבי שמעון בן לקיש בשם חזקיה טבל בטל ברוב רבי יוסי בי רבי נהוראי אמר טבל בטל ברוב אמר רבי יוחנן אין הטבל בטל ברוב רבי בא בר ממל ורבי הילא עאלון עובדא קומי רבי יסא סברין מימר שנים רבין על אחד ולא שמיעין דאמ' רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי אין הטבל בטל ברוב והתנינן ואם לאו מוציא מאחד על הכל אמר רבי יוסי כל עמא מודיי שהוא מפריש מה פליגין לחוש להפרשה שנייה מאן דאמר טבל בטל ברוב ארימה ונפלת לאתר חורן אינו חושש להפרשה שנייה מ\"ד אין הטבל בטל ברוב ארימה ונפלת לאתר חורן חושש להפרשה שנייה ", "אמר רבי בא מפליגין ר' יוחנן ור\"ש בן לקיש בטבל שנטבל דבר תורה אבל בטבל שנטבל מדבריהן כל עמא מודיי שהטבל בטל ברוב התיב ר' בא בר כהנא קומי ר' יוסי והתנינן כיוצא בו זיתי מסיק שנתערבו עם זיתי ניקוף עינבי בציר שנתערבו עם עינבי עוללות ולא טבל שנטבל מדבריהן הוא א\"ר מנא קיימתיה בשמן של זיתי מסיק שנתערב בשמן של זיתי ניקוף ", "מתיב ר' יוחנן לר\"ש בן לקיש והתנינן נוטל אדם כדו חלה מעיסה שלא הורמה חלתה לעשותה בטהרה להיות מפריש עליה והולך מכיון שקדש רובה לשם חלה תבטלי ברוב אמר ברושם תדע לך שהיא כן דתנינן תמן הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר כאחת לאי זה דבר הוא מסיים לא כדי שיבטל ברוב א\"ר יצחק בר לעזר שלא יהא או' תרומת הכרי הזה וזה בזה חזר ר' יצחק בר לעזר ואמר לא אמרנא כלום ולא ר' יוחנן כי אמר תרומת כרי זה וזה בזה ר' יוחנן אמ' מקום שנתרמה תרומתו של ראשון נסתיימה תרומתו של שני ", "לקט דלעת להיות מפריש עליה והולך הרי זה לוקט ובא ורושם עד כאן תרומה ועד כאן תרומה דברי רבי רשב\"ג אומר לוקט ומחשב כמות שהוא למוד הוון בעיי מימר מ\"ד עד כאן תרומה ועד כאן תרומה טבל בטל ברוב מאן דאמר לוקט ומחשב כמות שהוא למוד אין הטבל בטל ברוב א\"ר בא כדי שיהא זקוק ליתן לשבט ביניהן ", "היה צריך לתרום ארבע חמש חביות מן הבור מעלה את הראשונה על פי הבור ואומר הרי זו תרומה וכן השנייה וכן השלישית דברי רשב\"ג רבי אומ' מעלה כולן על פי הבור ואומ' הרי אלו תרומה הוון בעיי מימר מאן דאמר מעלה את הראשונה על פי הבור הטבל בטל ברוב ומאן דאמר מעלה כולן על פי הבור אין הטבל בטל ברוב רבי אבהו בשם רבי יוחנן הקיף ביניהון מאן דאמר מעלה כולן על פי הבור תורם מן המוקף ומאן דאמר מעלה את הראשונה על פי הבור אין תורם מן המוקף רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן מחליף מאן דאמר מעלה את הראשונה על פי הבור תורם מן המוקף ומאן דאמר מעלה כולן על פי הבור אין תורם מן המוקף אמר ליה רבי זעירה ואינו מעורב על ידי גידין הדרן עלך אוכלין עראי\n" ] ], [ [ "שתי נשים שעשו שני קבין ונגעו זה בזה אפי' הן ממין אחד פטורין ובזמן שהן של אשה אחת מין במינו חייב ושלא במינו פטור ב' אי זהו מין במינו החטים אינו מצטרפות עם הכל אלא עם הכוסמין השעורין מצטרפין עם הכל חוץ מן החטי' רבי יוחנן בן נורי אומר ושאר המינין מצטרפין זה עם זה", "שתי נשים שעשו שני כו' אמ' ר' יוחנן סתם אשה אחת אינה מקפדת שתים מקפידות הן אשה אחת שהיא מקפד' עשו אות' כשתי נשי' שתי נשים שאינן מקפידות עשו אותם כאשה אחת אם אינה מקפדת למה הוא עושה אותה בשני מקומות אמר ר' יונה בשאין לה מקום ללוש מילתיה דרבי יונה אמר היה לה מקום היכן ללוש והוא עושה אותן בשני מקומות מקפדת היא נקי וקיבר מקפדת היא אמר רבי לעזר שתי דיעות עשו אותן כשתי נשים שמואל בר אבא בעי אפילו רוצות", "יש דברים שהן חיבור בחלה ואינן חיבור בטבול יום חיבור בטבול יום ואינן חיבור בחלה חיבור בחלה דתנינן בזמן שהן של אשה אחת מין במינו חייב ושלא במינו פטור ואין חייבין בטבול יום דתנינן תמן המכניס חלות על מנת להפריש ונשכו בית שמאי אומרים חיבור בטבול יום ובית הלל אומרים אינן חיבור בטבול יום דתנינן תמן בשר הקדש שקדם עליו הקופה הא שאר כל הקופה חיבור ואין סופו לחתכו ואינן חייבין בחלה דאמר רבי יוחנן העושה עיסה על מנת לחלקה בצק פטורה מן החלה הלכה ב'", "מהו שיירתה רב הונא אמר אם אומר את השיפון מין כוסמין מצטרף עם החיטים שיבולת שועל מין שעורים אינו מצטרף עם החיטים רבי יוחנן בן נורי אומר שאר המינין מצטרפין זה עם זה אית תניי תני כל המינין מצטרפין זה עם זה על דעתיה דהך תנייא בריא מה בין נשוך מה בין בלול אמר רבי יודן אבוה דרבי מתניה בשחלקן והוסיף עליהן נשוכין חייבין בלולין פטורין" ], [ "שני קבין וקב אורז וקב תרומה באמצע אינן מצטרפין דבר שניטלה חלתו באמצע מצטרפין שכבר נתחייב בחלה ד' קב חדש וקב ישן שנשכו זה בזה רבי ישמעאל אומר יטול מן האמצע וחכמים אוסרין הנוטל חלה מן הקב רבי עקיבה אומר חלה וחכמים אומרים אינה חלה ה' שני קבין שניטלה חלתן של זה בפני עצמו ושל זה בפני עצמו וחזר ועשאן עיסה אחת ר' עקיבה פוטר וחכמים מחייבין נמצא חומרו קלו", "הלכה ג' ניתני אורז ולא ניתני תרומה אילו תנינן אורז ולא תנינן תרומ' הוינן אמרין אורז על ידי שאינו ממינו אינו מצטרף תרומה על ידי שהיא ממינה מצטרף הוי צורכה מיתני תרומה או אילו תנינן תרומ' ולא תנינן אורז הוינן אמרין תרומה על ידי שהיא אינ' נגררת אינה מצטרפת אורז על ידי שהוא נגרר מצטרף הוי צורכה מיתני אורז וצורכה מיתני תרומה", "קב אורז אינו מצטרף קב מדומע אינו מצטרף קב תרומה אינו מצטרף קב הגוי אינו מצרף קב מין אחד מצרף קב אשה אחרת מצרף קב חדש מצרף קב דבר שניטלה חלתו מן האמצע מצטרף ור' בון בר חייה בעי קב חלה מהו שיצרף תני רבי חלפתא בן שאול קב הקדש מצרף קב חלה אינו מצרף מה בין הקדש ומה בין חלה הקדש ראוי הוא לפדותו ולחייבו חלה אינו ראוי לפדותה ולחייבה הלכה ד'", "חצי קב חטים וחצי קב שעורי' וחצי קב כוסמין נוטל מן הכוסמין לפי מה שהן קב חטים וקב שעורי' וקב כוסמין תורם מכל אחד ואחד לפי מה שהוא לא אמר אלא קב חיטין קב שעורין קב כוסמין הא קב חטים וקב שעורין וקב כוסמין מאמצע לא בדא רבי בון בר חייה א\"ר חנינ' חברון דרבנין בעו מה בין כוסמין באמצע מה בין שעורין באמצע רבי כהן בשם רבנין דקיסרין אין הכוסמין מצטרפין עם החטים מפני שהוא במינו אלא שהו' מדמה לו מכיון שהוא רחוק ממנו אינו מדמ' לו", "ר' יונה בעי אף לעניין מעש' בהמה כן כמה דתימר תמן היו לו חמש חיוב בכפר חנניה וחמש חיוב בכפר בנותני וחמש פטור בציפורין כמה דתימר תמן דבר שניטלה חלתו מן האמצע מצרף אוף הכא כן אין תימר שנייא היא חלה שהוא כנשוך וההן ששה עשר מיל לא כנשוך הוא מצינו חלה מהלכה לא מצינו מעשר בהמ' מהלכה הלכה ה'", "יאות א\"ר ישמעאל כוסמין וחיטין שני מינים הן ע\"י שהוא מדמה לו את או' מצרף חדש וישן לא כ\"ש א\"ר הילא טעמ' דרבנן כוסמין וחיטין שני מינין ואין בני אדם טועין לומ' שתורמין ומעשרין מזה על זה חדש וישן מין אחד הוא אם אומר את כן אף הוא סבור לומר שתורמין ומעשרין מזה על זה", "רבי עקיבה מדמי לה לפירות שלא נגמרו מלאכתן עבר והפריש מהן תרומה הרי זו תרומה ורבנין מדמין לה לתבואה שלא הביאה שליש עבר והפריש ממנה חלה אינ' חלה חזרו לו' אינן דומין לא לפירות שלא נגמר' מלאכתן ולא לתבוא' שלא הביאה שליש אלא ר' עקיבה מדמי לה לומר הרי זו תרומה על הפירות האילו לכשיתלשו ונתלשו ורבנין מדמין לה לומר הרי זו תרומה על הפירות האילו לכשיתלשו", "הוון בעי מימר מה דא\"ר רבי עקיבה ניטל חלה מקב חלה מהלכה הא מדבר תורה לא מן מה דתנינן ר' עקיבה פוטר וחכמים מחייבין הדא אמרה אפילו מדבר תור'", "נמצ' חומרו קולו אית תניי תני קולו חומרו מ\"ד חומרו קולו ר' עקיב' קולו חומרו רבנין" ], [ "נוטל אדם כדי חלה מעיסה שלא הורמה חלתה לעשות' בטהר' להיו' מפריש עליה והולך חלת דמאי עד שתסרח שחלת דמאי ניטלת מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף", "הלכה ו' מהו עד שתסרח מאוכל אדם או עד שתפסול מאוכל הכלב נישמעינ' מן הדא נסרח' מאוכל אדם מטמא טומא' אוכלין ושורפין אותה בטומאה מטמא טומאת אוכלין ואת אמרת מאוכל הכלב אלא מאוכל אדם", "הדא אמרה שתורמין מן הרע על היפה ואתייא כיי דמר רב שמואל בר רב נחמן בשם ר' יונתן שתורמין מעלי איסתפניני על האיסטפניני במקו' שאוכלין אותה כהדא גמלייל זוגא אינשי מתקנה איסטפניניתיה אתא שאל לרבי יוחנן א\"ל אית תמן קניבה אפריש מן קנובתה", "תני תרומת מעש' של דמאי איתא חמי תרומ' מעשר של וודאי ניטלת מן הטהור על הטמא תרומת מעשר של דמאי לא כ\"ש א\"ר יוסי בספק תרומה גדולה אנן קיימין ספק הפריש תרומה ספק לא הפרי' כמה דתימ' מן הודאי על הדמאי תרומה לא תאכל עד שיוציא תרומ' ומעשרו' ואמ' מן הדמאי על הדמאי כן אמ' ר\"ש בר כרסנ' כאן ברוצה לאוכלה כאן ברוצ' לשורפ'" ], [ "ישראל שהיו אריסין לגוים בסוריא רבי ליעזר מחייב בפירותיהן במעשרות ובשביעית ורבן גמליאל פוטר רבן גמליאל אומר שתי חלות בסוריא ורבי ליעזר או' חלה אחת אחזו קולו של רבן גמליאל וקולו של רבי ליעזר חזרו לנהוג כדברי רבן גמליאל בשתי דרכים ח' רבן גמליאל אומר שלש ארצות לחלה מארץ ישראל ועד גזיב חלה אחת מגזיב ועד הנהר ועד אמנם שתי חלות אחת לאור ואחת לכהן של אור יש לה שיעור ושל כהן אין לה שיעור מהנהר ומאמנם ולפנים שתי חלות אחת לאור ואחת לכהן של אור אין לה שיעו' ושל כהן יש לה שיעור וטבול יום אוכלה רבי יוסי אומר אינו צריך טבילה ט' ואסורה לזבין ולזבות לנידות וליולדות ונאכלת עם הזר על השולחן וניתנת לכל כהן י' אלו נותנין לכל כהן החרמים והבכורות ופדיון הבן ופדיון פטר חמור והזרוע והלחיים והקיבה וראשית הגז ושמן שריפה וקדשי מקדש והביכורים רבי יהודה אוסר בביכורים כרשיני תרומה רבי עקיבה מתיר וחכמים אוסרין", "הלכה ז' ר' אבהו בשם ר' יוחנן לא חייב ר' ליעזר אלא בחבירי אבות כגון מהלל דבית ר' תני ר' חלפתא בן שאול קנס קנסו ר' ליעזר מה נפק מביניהון אריס לשעה מאן דאמר קנס חייב מאן דאמר בחבירי בתי אבות פטור", "הלוקח מן הנחתום בסוריא צריך להפריש חלת דמאי דברי רבן גמליאל וחכמי' אומרים אינו צריך להפריש חלת דמאי א\"ר חנניה קומי רבי מנא ויאות אמ' רבן גמליאל מה טעמהון דרבנין א\"ל כשם שלא נחשדו ישר' על תרומה בארץ כך לא נחשדו על חלה בסוריא", "ר' אבון בר חייא בעי כמה דאתאמר' שתי חלו' בסוריא ודכוותה שתי תרומות בסוריא א\"ר חגי חלה אין אחריה כלום תרומה יש אחריה כלום אם או' את כן נמצאת אותה תרומה שהוא מפריש טבולה למעשרות", "ביקש ר\"ג בר' להנהיג את הדמאי בסוריא ולא הניח לו רבי הושעיה אמר ליה מעתה יחושו הכהנים על חלתן מחלפה שיטתיה דרבי הושעיה תמן אמר אימת קדשים עליו ואינו נותן לכהן דבר שאינו מתוקן וכא הוא או' הכן א\"ר בון בר חייה אני אומר אותה של אור נתן לו א\"ל רבי מנא לא תני רבי הושעיה אלא מעתה יחושו הכהנים על חלתן הלוקח מן הנחתו' ומן האשה שהיא עושה למכו' לשוק צריך להפריש חלת דמאי מבעל הבית והמתארח אצלו אינו צריך להפריש חלת דמאי ר' יונה בשם ר' חנניה חברון דרבנין במתארח אצלו לעיסתו א\"ר יונה והן שראו אותו מגבל אצל אחר חזקת בעלי בתים בסוריא אינו צריך להפריש חלת דמאי אם יודע שרוב מכנסו משלו צריך להפריש חלת דמאי ר' בון בר חייה בעי לית הדא פליגא על רבי הושעיה א\"ר מנא כאן בארץ כאן בחוצה לארץ הלכה ח'", "רבי חונא אמר כיני מתניתא מגזיב ועד הנהר מגזיב ועד אמנם תני אי זו היא הארץ ואי זו חוץ לארץ כל שהוא שופע מטוורס אמנם ולפנים ארץ ישראל מטוורס אמנם ולחוץ חוצה לארץ הניסין שבים את רואה אותן כאילו חוט מתוח מטוורס אמנם ועד נחל מצרים מהחוט ולפנים ארץ ישראל מהחוט ולחוץ חוץ לארץ רבי יודה אומר כל שהוא כנגד ארץ ישראל הרי הוא כארץ ישראל שנאמר וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים שבצדדין מהן את רואה אותן כאילו חוט מתוח מקפלריא ועד אוקיינוס מנחל מצרים ועד אוקיינוס מהחוט ולפנים ארץ ישראל מהחוט ולחוץ חוץ לארץ", "אמר רבי יוסטא בר שונם לכשיגיעו הגליות לטוורס אמנם הן עתידות לומר שירה שנאמר תשורי מראש אמנה", "אית תניי תני הירדן מארץ ישראל אית תני הירדן מחוצה לארץ אית תני הירדן גבול בפני עצמו מאן דאמר הירדן מארץ ישראל והערבה והירדן וגבול מאן דאמר הירדן מחוץ לארץ והירדן וגבול אותו לפאת קדמה ומאן דאמר הירדן גבול בפני עצמו והוא שיהא במקום אחד עשה ירדן שנטל מזה ונתן לזה מה שנטל נטל ומה שנתן נתן ומה נן קיימי' אם במקו' שהיה ארץ ישראל ונעשה בסוריא חזקתו למעשרות ולשביעית רבי ירמיה רבי אימי בשם רבי יוחנן ר' סימון בשם רבי יהושע בן לוי לחזקות ולביעורין ולמעשר בהמה רבי חילא בשם רבי שמעון בן לקיש והוא שמשך עפר הלכה ט' של", "אור יש לה שיעור שהוא דבר תורה של כהן אין לה שיעור שהיא מדבריהן ויפריש לאור ולא יפריש לכהן שלא יהו אומרי' ראינו תרומה טהורה נשרפת ויפריש לכהן ולא יפריש לאור שלא יהו אומרים ראינו תרומה טמאה נאכלת מתוך שהוא מפריש שתיהן לכשהוא בא לכאן הוא נשאל", "וזו וזו מדבריהן הוא מוטב לרבות בנאכלת ולא לרבות בנשרפת הלכה י'", "אוף רבי יודה מודה בה חומר הוא בדבר שהטומאה יוצאה מגופו", "הורי רבי אבהו בבוצרה שהיא צריכה רוב אמר רבי יונה מלמד שהיא עולה בפחות ממאה ואינה נאסרת באחד ומאה אמר רבי זעירא מתניתא אמרה אפילו באחד ואחד דתנינן ונאכלת עם הזר על השולחן", "אמר רבי יוחנן רבותינו שבגולה היו מפרישין תרומה ומעשרות עד שבאו הרובין ובטלו אותן מאן אינון הרובין תרגמוניא רבי זעירא רב יהודה בשם שמואל חלת חוץ לארץ ותרומת חוץ לארץ אוכל ואח' כך מפריש ר' בא בשם שמואל לא חשו אלא לתרומת דגן תירוש ויצהר רבי הילא בשם שמואל לא חשו אלא לתרומה בלבד אבל לירקות או אפילו לתרומה גדולה לא חשו כהדא דתני איסי בן עקביה אומר מעשרות לירקות מדבריהן", "תני חלת הגוי בארץ ותרומת הגוי בחוץ לארץ מודיעין אותו שאינו צריך ואוכל וניתנת לכל כהן בין לכהן חבר בין לכהן עם הארץ הלכה י\"א", "יש מהן נותנין לאנשי משמר ויש מהן נותנין לכל כהן הבכורות והביכורים לאנשי משמר ושאר כולהן לכל כהן רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא מניין שהדמים לאנשי משמר אמר ליה כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו אחוזה עצמה מהו שתהא לאנשי משמר בגין דכתיב לכהן תהיה אחוזתו אחוזה עצמה מהו שתהא לאנשי משמר והכתיב ונתן לכהן הזרוע והלחיים והקיבה מעתה לאנשי משמר רבי אחא רבי אבהו בשם רבי יוחנן כל חרם קודש קדשים הוא לה' מה קדשי קדשים לאנשי משמר אף חרמים לאנשי משמר", "מעתה אף המטלטלין דתני מה בין הקרקעות למטלטלין אלא שהקרקעות לאנשי משמר והמטלטלין לכל כהן רבי יוסי בי רבי בון רבי חייה בשם רב ששת אשי ה' ונחלתו יאכלון מה אישים לאנשי משמר אף נחלה לאנשי משמר", "עשרים וארבעה מתנות ניתנו לאהרן ולבניו עשר במקדש ארבע בירושלם עשר בגבולין אילו הן שבמקדש חטאת ואשם וזבחי שלמי ציבור וחטא' העוף ואשם תלוי ולוג שמן של מצורע שתי הלחם ולחם הפנים ושירי מנחות והעומר ואלו הן שבירושלם הבכורות והביכורים והמורם מן התודה ומאיל נזיר ועורות המוקדשין אלו הן שבגבולין התרומה ותרומת מעשר וחלה והזרוע והלחיים והקיבה וראשית הגז וגזל הגר ופדיון הבן ופדיון פטר חמור וחרמים ושדה אחוזה", "ר' יודה אוסר בביכורי' רבי יודה כדעתיה דו רבי יודה אמר אין נותנין אותן אלא לחבר בטובה", "אמר רבי יונה רבי עקיבה כדעתיה דו רבי עקיבה אמר כל מעשיהן בטומאה אמר רבי יוסי אפילו תימא מחלפא שיטתיה שנייה היא שאין אדם מצוי לטמא אוכלי בהמתו", "מפני מה לא גזרו על הבקייה במנעליהן יצאת עמהן מאלכסנדריאה אימתי גזרו על הכרשינין רבי יוסי אומר בימי רעבון רבי חנניה בשם רבי בימי דוד אמרין היא הדא היא הדא" ], [ "י\"א נתיי איש תקוע הביא חלו' מבייתור ולא קיבלו ממנו אנשי אלכסנדריאה הביאו חלותיהן מאלכסנדריאה ולא קיבלו מהן אנשי הר צבועים הביאו ביכוריהן קודם לעצרת ולא קיבלו מהן מפני הכתוב שבתורה וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה י\"ב בן אטיטס העלה בכורו' מבבל ולא קיבלו מהן יוסף הכהן הביא ביכוריו יין ושמן ולא קיבלו ממנו אף הוא העלה את בניו ואת בני ביתו לעשות פסח קטן בירושלם והחזירוהו שלא יקבע הדבר חובה אריסטון הביא בכוריו מאפמיא וקיבלו ממנו מפני שאמרו הקונה בסוריא כקונה בפרוור ירושלם", "הלכה י\"ב תני רבי חייה גזרו עליהן והחזירום למקומן אמר רבי בא בר זבדא איפשר לאוכלה אין את יכול שלא יאמרו ראינו תרומה טמאה שנאכלת לשורפה אין את יכול שלא יהו או' ראינו תרומה טהורה נשרפת להחזירה למקומה אין את יכול שלא יהו אומרין ראינו תרומה יוצא מן הארץ לחוץ לארץ הא כיצד מניחה עד הפסח ושורפה", "אמר רבן שמעון בן גמליאל אני ראיתי את שמעון בן כהנא שותה יין של תרומה בעכו שאמר זה הובא מקיליקיה וגזרו עליו ושתייו בספינה ואין בני אדם טועין לומר שמביאין תרומה מחוצה לארץ לארץ נאמר לא ירד לעכו איכן שתייו מן החוט ולחוץ מן החוט ולפנים נאמר מן החוט ולחוץ אמר רבי יונה אפילו תימר מן החוט ולפנים לא חשו למראית העין בספינה", "אימתי היה שמעון בן כהנ' בימי רבי ליעזר רבי שמעון בר כהנא הוה מסמך לרבי ליעזר עברון על חד סייג אמר ליה אייתי חד קיסם ניחצי שניי חזר ואמר לא תיתי לי כלום אמר דאין אתי כל בר נש ובר נש מיעבד כן הוה אזיל סייגה דגוברה רבי חגיי הוה מסמך לרבי זעירא עבר חד טעין חד מובל דקיסין אמ' ליה אייתי לי חד קיסם ניחצי שניי חזר ואמר ליה לא תיתי לי כלום דאין אתי כל בר נש ובר נש מתעבד כן הא אזלא מובלה דגברא רבי זעירה כשר כל כך אלא מילין דיצרן שמע לך נעבדינן", "אנשי אלכסנדריאה הביאו חלותיהן מאלכסנדריאה ולא קיבלו מהן א\"ר בא מרי ולא רבי חייה רובא היא עוד הוא אית ליה וגזרו עליהן והחזירום", "אנשי הר צבועים הביאו ביכורים קודם לעצרת ולא קיבלו מהן תנינן תמן אין מביאין בכורים משקין רבי הילא בשם רבי לעזר כיני מתניתא אין עושין בכורים משקין אפילו משזכו בהן בעלים והתני דרך ביכורים משקה להביאן מניין שיביא תלמוד לומר תביא תיפתר שלקטן משעה הראשונה על מנת כן וכאן לא לקטן משעה ראשונה על מנת כן", "ואתייא כמאן דאמר פסחן של נשים רשות תני האשה עושה פסח הראשון לעצמה והשני טפילה לאחרים דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר האשה עושה פסח שני לעצמה אפי' בשב' ואין צריכה לומר הראשון רבי שמעון בן אלעזר אומר האשה עושה פסח ראשון טפילה לאחרים ואינה עושה פסח שני מה טעמא דרבי מאיר איש שה לבית אבות אם רצו שה לבית מה טעמא דרבי יוסי איש שה לבית אבות כל שכן לבית מה טעמא דרבי שמעון בן אלעזר איש ולא אשה מה מקיימין רבנין איש פרט לקטן אמר רבי יונה ואפילו למאן דאמר חובה שנייא היא שהדבר מסויי' שמא יקבע הדבר חובה לא כן סברנן מימר קודם לשתי חלות לא יביא ואם הביא כשר שנייא היא שהדבר מסויים שמא יקבע הדבר חובה ולא כן תנינן אם באו תמימין יקרבו שנייא היא שהדבר מסויים שמא יקבע הדבר חובה", "אריסטון הביא ביכוריו מאפמיא וקיבלו ממנו תמן תנינן אין מביאין תרומה מחוץ לארץ לארץ ויבואו ביכורין אמר רבי הושעיא ביכורים באחריות הבעלים תרומה אינה באחריות הבעלים אם אומר את כן אף הן מרדפין לאחריה לשם הדרן עלך שתי נשים וסליקא לה מסכת חלה" ] ] ], "sectionNames": [ "Chapter", "Halakhah", "Segment" ] }